יום שלישי, 19 באוקטובר 2021

עשרת אלפי הדלתות של ג'נוארי - אליקס א. הארו

 


עשרת אלפי הדלתות של ג'נוארי
מאת: אליקס א. הארו
הוצאת ידיעות אחרונות


שלום כולם!!!
לפעמים אני נתקלת בספר שמלווה אותי אחר כך לזמן לא מועט. ספר שגורם לי לחשוב, ולשנות לי את תפיסת העולם שלי או לחדד את האמונות שלי. וזה אחד מהספרים הללו. זהו ספר שעוסק בהתמודדות מול שנאה כלפי הזר והשונה וכן גם הוא עוסק בפחד משינוי.
וכאן השאלה שלי אליכם, איך אתם מתמודדים מול שינוי (גדול או קטן)? האם אתם מתעלמים ומכחישים אותו או שאתם מאמצים אותו? האם אתם מתנגדים לו בכל הכוח ועושים הכל על מנת שלא יתרחש? ואיך אתם מגיבים כלפי מבשר השינוי הזה? האם אתם מקבלים אותו ומאמצים אותו אל ליבכם או שאתם שונאים אותו ורצים להעלים אותו מעל פני האדמה כי אז השינוי לא יוכל להתרחש?
השאלות הללו והספר הזה ממש התאימו לי בתקופה זו כי הקורונה הביאה המון שינויים, קטנים וגדולים והיינו צריכים ללמוד להסתגל אליהם. הדרך היחידה לשלוט במה שלא ניתן לשלוט בו היה רק איך אנו הגבנו לשינויים האלה, ולכן הספר הזה ממש גרם לי לחשוב על כל הנושא הזה כי בגדול הוא עוסק בהתמודדות עם שינויים. 
טוב, חפרתי מספיק על שינויים, אז בחזרה לנושא שלשמו התכנסנו כאן היום - על מה הספר הזה.
ג'נוארי, היא ילדה הגרה בבית של הפטרון של אביה דיי לבדה (עם אומנת שמעצבנת אותה) ועם הפטרון של אביה או יותר נכון, המעסיק של אביה. אבא שלה יותר נעדר מאשר נמצא בבית כי הוא ארכיאולוג שיוצא בשליחותו של הבוס שלו - מר לוק, כפי שג'נוארי מתייחסת לו בספר. והסיפור נפתח כאשר ג'נוארי בת 7 ואז זו הייתה הפעם הראשונה שהיא מצאה דלת. " כמעט לא הבחנתי בדלת. כאלה הן כל הדלתות, עומדות בצל, באלכסון, עד שמישהו מביט בהן בדיוק בצורה הנכונה. במקרה הזה מדובר בסך הכל במסגרת עץ ישנה שהונחה בצורת בסיס של מגדל קלפים. העץ היה מנומר כתמי חלודה במקומות שבהם צירים ומסמרים התמוססו והיו לאין, ומן הדלת עצמה נותרו רק כמה קרשים אמיצים. מעט צבע מתקלף עדיין נאחז בה, אותו כחול עמוק של השמיים." (עמ' 15-16). זאת הייתה הפגישה הראשונה שלה עם דלת, מה שהפך את המסגרת דלת הזאת למיוחדת היה שלאחר שג'נוארי כתבה עליה ביומן שלה בנוכחותה היא הפכה להיות מעבר ליקום אחר, כי הדלת עצמה הייתה ממוקמת באמצע אחו ירוק והינה מעברה של הדלת, התנשאו צוקים שהשקיפו לעברו של כפר שלמרגלותיו השתרע ים מנוקד בסירות מפרש. אבל ברגע שמר לוק מצא אותה, כי היא ברחה מהמלון שבו היא התארחה יחד איתו, (כי אבא שלה היה במסע בארץ רחוקה לפי הוראתו של מר לוק), הדלת נעלמה. זאת הייתה הפעם הראשונה שג'נוארי נחשפה לקיומן של הדלתות, אבל בגלל שהפעם הבאה שהיא נחשפה לעוד דלת, הייתה לאחר שנים רבות, היא הייתה בטוחה שהיה מדובר בסוג של חלום או דמיון פעיל של ילדה (הפעילות הכי אהובה עליה הייתה לשבת ולקרוא סיפורים), ורק החבר של, סמואל (ילד בן גילה שגר בעיירה בה הבית של מר לוק נמצא האמין לה. 
אבל מה שהוביל את ג'נוארי לצאת למסע מסוכן למציאת דלתות אחרות, היה ההודעה שקיבלה יום אחד כאשר הייתה בת 17, בו היא קיבלה במתנה ספר בשם "עשרת אלפי הדלתות" והיעלמותו של אביה (מר לוק אמר לה שאבא שלה מת, אבל היא לא האמינה בזה). ובעקבות קריאה בספר שהיא קיבלה במתנה, היא התחילה להבין שהמקרה שקרה לה כשהיא הייתה בת 7 היה אמתי מאוד. 
המסע שלה הוביל אותה למציאת דלתות רבות בניסיון למצוא את אביה ולגלות מי היא באמת ומאיפה היא באה ואיך היא קשורה לדלתות הללו. במהלך מסעה, היא נתקלה בסכנות רבות בהן אנשים לא ידועים, ניסו לתפוס אותה ולהרוג אותה על עצם העובדה שהיא פתחה דלתות שהיה עדיף מבחינתם שיישארו סגורות כי דרך דלתות עוברים לא רק אנשים וחפצים, אלא רעיונות מהפכנים שמתסיסים את החברה ואת מסייעים לשינויים לקרות "אם עוקבים אחרי הסיפורים, כמעט תמיד מוצאים ביסודם דלת כלשהי. הדליפה הזאת, והסיפורים שסופרו בעקבותיה, היו ועודם חיוניים להתפתחותה התרבותית, האינטלקטואלית, הפוליטית והכלכלית של האנושות בכל העולם." (עמ' 63-64). מי שלוו אותה במסעה הרה הסכנות והגילויים היו כלבה הנאמן באד, חבר ילדותה, סמואל וג'יין האומנת שאביה שלח אליה שנה לפני שנעלם. יחדיו הם עוברים הרפתקאות מסמרות שיער כל אחד מסיבותיו היו. עד לסיום הספר.
מה קרה במהלך המסע ואיך בדיוק היא יצאה למסע זה, אני אתן לכם לגלות לבד.

אני חושבת שזה ספר יוצא דופן שמתאים לכל מי שנתקל בקשיים דומים (בעיקרון כולם), אבל הכתיבה שלו מתאימה לנוער ומעלה. הכתיבה יוצאת דופן וההבעה של הרעיונות והפתרונות שהמחברת מביאה נכתבו בשפה קולחת ומעניינת. אני לא הנחתי את הספר מידי עד שהוא הסתיים, עד כדי כך הייתי מרותקת למסע של ג'נוארי.

אני מקווה שתהנו ממנו ממש כמוני, נתראה בפוסט הבא!

  סקאנדר וגנב חד-הקרן מאת: א"פ סטידמן הוצאת כנרת זמורה ביתן שלום חברים! נכון שלפעמים אנחנו נתקלים בספר שפשוט אנחנו יודעים שהוא הולך להי...