אלקטרז נגד ספרני הרשע

מאת: ברנדון סנדרסון

הוצאת מודן

שלום חברים, 

הפעם אני רוצה להמליץ לכם על ספר מדליק בהחלט. ספר שיגרום לכם לגחך ואפילו לצחוק בקול רם, ספר שיגרום לכם לרגוז ולשאול את עצמכם "למה טרחתי?" אבל בעיקר ספר מהנה ומשעשע עד מאוד.

ואני מתכוונת כמובן ל "אלקטרז נגד ספרני הרשע"! מי שלא מכיר את הסופר ברנדון סנדרסון, לגמרי מפסיד, הוא סופר שבהחלט שווה לקרוא את ספריו. ובכן, אלקטרז סמדרי, גיבור הסיפור וגם מחברו, הוא ילד אומנה שכל כמה חודשים עובר לבית אומנה אחר בגלל שיש לו כשרון מיוחד, הוא מסוגל לשבור כל מיני דברים גם בלי כוונה, פעם הוא הצליח לשבור תרנגולת!

ממש כמה ימים לפני יום הולדתו ה-13, הוא מקבל משלוח מיוחד, החבילה נראתה ישנה מאוד ומסתורית מאוד. עליה הופיע הכיתוב "אלקטרז, יום הולדת 13 שמח! הנה הירושה שלך, כפי שהובטח. באהבה, אמא ואבא." עמ' 11. הוא נכנס חזרה הביתה ושרף את המטבח של ההורים האומנים שלו. בטעות, כמובן. זאת היתה התקרית ששברה את גב הגמל והם הודיעו לעובדת הסוציאלית של אלקטרז שהם לא יכולים יותר להשגיח עליו. יום למחרת, שבו הוא היה אמור להתפנות ועבור לבית אומנה חדש, נשמעה דפיקה בדלת, אלקטרז פתח את הדלת בציפייה שזה איש השירות הסוציאלי שבא להעביר אותו לבית אחר, אבל בפתח הדלת עמד קשיש מוזר לבוש טוקסידו עם משקפים מוזרות. מסתבר שזה היה סבא של אלקטרז שעליו הוא לא ידע דבר. ופתיחת הדלת הזו הובילה את אלקטרז להתחלת מסע מופלא, מוזר ומסוכן מידי פעם. הוא נחשף לעולם מלא פלאות שונים ומשונים כמו חנות מכולות שמובילה למימד אחר או מכוניות שנוסעות לבד מבלי שתנהג בהן ועוד גברים שונים ומופלאים.

אבל הקטע הכי מגניב לטעמי בספר הוא שהמחבר טוען שהוא הגיבור וזה סיפור אמיתי על עלילותיו בתור ילד וכיצד הוא עלה לגדולה "אני לא אדם טוב. אני מכיר את הסיפורים עלי. קוראים לי אוקולטור דרמטוס, גיבור, מושיען של שתיים-עשרה הממלכות....אבל כל אלה אינן אלא שמועות. חלקן הגזמות; רובן שקרים בוטים. האמת מרשימה הרבה פחות. כשמר באגסוורת ניגש אלי לראשונה והציע שאכתוב את האוטוביוגרפיה שלי, היססתי. אבל מהר מאוד הבנתי שאין הזדמנות טובה מזו להסביר את עצמי בפני הציבור." מתוך הקדמת המחבר עמ' 7.

זאת הסיבה שבעצם הוא התחיל לכתוב את סדרת הספרים הללו.

ובכן, אתם בוודאי שואלים את עצמכם מה חשבתי על הספר הזה, אז אני ממש אבל ממש אהבתי אותו. הוא הצחיק אותי מאוד, ביחוד בקטעים שהוא החליף תפקידים מגיבור הספר לסופר והתחיל לרדת על הקוראים עצמם כמו למשל "... מן הסתם, אתם אנשים בעלי כושר שיפוט לקוי ביותר. אני מבקש מכם בנימוס להימנע מלהסיק מסקנות שאני לא מורה לכם על הסקתן במפורש. זה הרגל מאוד לא טוב, שמעצבן סופרים." עמ' 27

זה יכול לרמוז לכם על הכיוון שהתכוונתי אליו, זה נורא משעשע בעיני שהסופר משתף את הקוראים בחווית הכתיבה של הסופר ויורד עליהם לכאורה בזמן אמת. ובלי קשר גם החלקים של ההרפתקאות עם הגיבור גם משעשעים מידי קטע אקשני אחד לשני. בקיצור ספר מומלץ ביותר, קחו בחשבון שזה הספר הראשון בסדרה ונכון לרגע כתיבת שורות אלה, יצאו 3 ספרים בסדרה וכל אחד מוצלח לא פחות מהראשון.

מתאים לילדים ונוער ולכל מי שהוא ילד בנפשו.

נתראה בפעם הבאה