ארו שאה וסופו של הזמן
מאת: רשני צ'קשי
הוצאת מודן
ארו שאה ושיר המוות
מאת: רשני צ'קשי
הוצאת מודן
שלום לכולם!
כאשר נתקלתי בסדרה הזו, (שאגב, יצאו ממנה רק 2 ספרים בינתיים), חשבתי לעצמי, או יופי עוד חיקוי לריק ריירדן. אבל החלטתי לבדוק אם מדובר בחיקוי טוב או רע. ולשמחתי הרבה התברר שזה אחד מהטובים. ואם תשימו לב לתמונות, למעלה כתוב "ריק ריירדן מציג". וזה כבר אומר משהו אם הוא אהב את הסדרה וממליץ עליה לאחרים, בכל זאת, גם לריק ריירדן יש סטנדרטים...
בהתחלה לא ידעתי איך לקבל את העובדה שהסיפור הנוכחי בכלל לא שייך לאחת המיתולוגיות האירופאיות, אלא שייך למזרח הרחוק, או ליתר דיוק, להודו מכל הארצות. אז חשבתי לעצמי, מה כבר יש לתרבות ההודית לומר לי , כלומר, חוץ משיוויה וקרישנה, לא הכרתי עוד אלים מהמיתולוגיה ההודית. אני חושבת שהדברים הכי מפורסמים שבאו מהודו שכמעט כל אחד שמע עליהם הם; בוליווד (החיקוי ההודי להוליווד), הטאג' מאהל וקארי הודי.
מעולם לא הייתי בהודו, והדברים שאני יודעת על הודו זה מה שראיתי בטלוויזיה ובספר "סוד הגן הנעלם" מאת פרנסיס הודג'סון ברנט. ושם הודו מתוארת כארץ חמה וצבעונית בלי שם מידע כללי נוסף (בכל זאת הודו מוזכרת בסיפור רק בעמודים הראשונים של הסיפור...). אז, אני מניחה שהידע שלי הסתכם בכך שבהודו אוהבים לשיר, לאכול חריף ולחיות בעוני גדול.
ואיזו הפתעה נעימה זאת הייתה לקרוא את הספר ולגלות שבעצם התרבות ההודית היא כל כך עשירה ומה שאנו, אנשי המערב רואים בעיניים הביקורתיות שלו הם ממש לא מה שקורה בפועל. זה עניין של ראיית עולם אחרת עם סולם ערכים שונה משלנו. גיליתי שרוב ההודים הם בודהיסטים ברמה כזו או אחרת, וזה אומר שהם לא מאמינים בחומרניות (זה אומר חפצים) אלא ברוחניות. הם מאמינים שאם הם יחיו חיים קשים ויסבלו ממחסור במהלך החיים שלהם, הם יוכלו להגיע לדרגה הרוחנית של בודהה. אבל חוץ מזה, יש להם עוד שלל אלים שונים שאם שמים לב, רואים שיש הקבלה בניהם לבין האלים האירופאים. יש להם אל מוות, אל רוח, אל האהבה ועוד שלל אלים אחרים. הם פשוט נראים אחרת. וכמו האלים האירופאים, גם הם קטנוניים ואנוכיים. למרות שהם משתדלים לשמור על החוקים שנקבעו מאז שהם והעולם נוצרו. אז שימו לב לזה כאשר אתם קוראים את הסדרה.
אני אישית חושבת שהגיבורה הראשית, ארו שאה, היא ילדה קצת אנוכית ומעצבנת כמו כל אחד אחר, ולכן הצלחתי להתחבר אליה יותר מאשר אל פרסי ג'קסון, שהוא היה סוג של דמות גיבור קלאסית לטעמי. (לא שזה רע או טוב, רק פשוט שונה). אני חושבת שזה בגלל שהיא ילדה בת 10, היא מוצגת בצורה הזאת. אם היא הייתה יותר מבוגרת, אז היא הייתה יותר מודעת לסביבה ולא מרוכזת כל כך בצרכים וברצונות שלה.
ולמרות זאת, הסיפור כתוב בצורה טובה מאוד. וכל העלילה עם האופי של הדמויות האחרות, משתלבים ומשלימים אחד את השני. ברמה מסוימת, האלים והדמויות מאוד משלימים ודומים אחד לשני מבחינת האופי שלהם. נכון שהאלים הם נצחיים והם התנסו ביותר דברים, אבל עדיין, הם מוצגים כדמויות בעלות תכונות אנושיות כמו קנאה, גאווה, חמלה, סבלנות ונקמניות למי שפגע בהם. ההבדל הוא שהיו להן המווווון זמן לפתח טינה גדולה כלפי מי שהם יודעים שעשו להם עוול מלפני אלפי שנים.
ארו שאה וחבריה הם גלגולים של נשמות אלוהיות. זה אומר שלפני אלפי שנים, הם היו גיבורים מסוג כלשהו והם עזרו לאלים בצורה כלשהי כך שאלים גמלו להם נתינת מתנות שהמשיכו להתקיים גם בגלגולים עתידיים שלהם. כלומר, הנשמות של הגיבורים הללו נולדו מחדש בגופים שונים בכל פעם שהיה איום על עולם האלים והיה צורך בגיבורים כדי להציל את אולם שוב.
טוב, ועכשיו לתקציר הסיפור - ארו שאה היא ילדה שגדלה בתוך "מוזיאון לאומנות הודו העתיקה ותרבותה" (עמ' 13 בסופו של הזמן) עם אימא שלה שהייתה אוצרת המוזיאון וגם ארכאולוגית. ארו גדלה מוקפת בכל אוצרות התרבות שלה ואמה כל הזמן אמרה לה שצריך לשמור עליהם ושלא כדאי לגעת בהם. אבל יום אחד מגיעים שלושה מבני הכיתה שלה בבית הספר החדש בו היא התחילה ללמוד לפני חודש, בית ספר שלומדים בו ילדים עשירים. ואילו ארו לא באה ממשפחה עשירה, אימא שלה הייתה הרבה פעמים נוסעת מטעם העבודה לחפירות ארכאולוגיות שונות ברחבי העולם, ובשביל לעקוף את עניין הכסף, ארו סיפרה סיפורים שלא היו מדויקים על מנת להתקבל. וכך כאשר הגיעו שלושת הילדים אל המוזיאון ותפסו אותה בשקר, ארו הרגישה שהיא חייבת להראות להם את המנורה המקוללת - שהיה אסור בשום פנים ואופן להדליק - וכשהם צחקו עליה, היא הדליקה את המנורה המקוללת. הדלקת המנורה גרמה לכך משהו מרושע השתחרר מתוכה ופגע בשלושת הילדים מהכיתה של ארו כך שהם קפאו על מקום, בעצם, הזמן עצמו קפא חוץ מארו. לעזרתה הגיע בו, יונה מדברת בשביל להילחם בשד נקרא הישן. רק אז מגלה ארו, שכל הסיפורים שאימא שלה סיפרה לה על האגדות והאלים ההודים באמת נכונים ושהיא אחת מחמשת אחים גיבורים שהנשמה שלהם מתעוררת בכל פעם שיש איום על העולם. לאחים הללו קוראים פנדווה (זה שם המשפחה שלהם) והם היו נלחמים בכל מי שהיה מבקש להרוס את העולם. במקרה של ארו, היא העירה שד בשם הישן, שהתפקיד שלו הוא להעיר את שיווה אל ההרס והחורבן בשביל שהרוס את העולם. זה מוביל את ארו ליציאה להרפתקאות על מנת לתקן את מה שהיא עשתה ולהחזיר את הישן חזרה לכלא שלו. היא תפגוש בדך עוזרים ותכיר חברים חדשים.
שימו לב, התקציר שהבאתי שייך לספר הראשון - "ארו שאה וסופו של הזמן".
אני ממליצה לקרוא את הסדרה הזו, היא תסחף אתכם להרפתקאות מבלי שתשימו לב, הספר יגמר ואתם תגידו, לאאאאאא, איך הוא כבר נגמר??!!!
הספר מתאים לקריאה לכל הגילאים.
מקווה שתיהנו לכם, נתראה בפעם הבאה!
שמרית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה