סיפור של קסם
מאת כריס קולפר
הוצאת מודן
כאשר יצא הספר החדש של כריס קולפר התרגשתי מאוד וחיכיתי בקוצר רוח לקרוא אותו. לא באמת היה חשוב לי במה הספר עוסק, כי לאחר שקראתי את סדרת "ארץ האגדות" ממש התאהבתי בסגנון הכתיבה שלו ובצורה בה הוא הצליח לתת חיים חדשים באגדות ילדים קלאסיות כדוגמת כיפה אדומה, סנדרלה והיפיפה הנרדמת. במיוחד כשהכריכה נראת כל כך מושכת ואגדית... ואז התחלתי לקרוא את הספר ואמרתי לעצמי; 'רגע, זה ספר שעוסק בכלל בשוויון הזדמניות וקבלת האחר, איזה מגניב!'.
אני חושבת שזה הספר הראשון שיצא לי לקרוא שעוסק בנושאים אלה ולא רק בטוב מול הרע, אלא ממש עוסק בנושאים חשובים אלו. בעברי עבדתי בתור גננת בחינוך המיוחד ואחד הדברים הכי חשובים שלקחתי מהעבודה איתם היה, לראות את הילדים עצמם ולא את הלקות שלהם, כי זה ממש לא הגדיר אותם אלא רק משהו שהם נולדו איתו כמו עיניים כחולות או שיער חום. וכאשר הבנתי את השיעור החשוב הזה, זה היה הרגע שהפסקתי לראות את הלקות שלהם והתחלתי לראות את האדם המדהים שהם היו. והספר הזה עוסק בדיוק בזה, בלראות ולקבל את האנשים בתור מי שהם ולא בתור מה הם או יש להם!
אני חושבת שזה נושא כל כך חשוב ביחוד בימים אלה בהם אנו מוקפים כל הזמן בשנאה של האחר והשונה, בין אם מדובר באדם בעל לקות, שונות פיזית, דת, לאום או עדה. הכי קל לפנות לשנאה כי זה מרחיק אותנו מלהסתכל לתוך עצמנו ולראות שמי שלא בסדר זה אנחנו ולא האחר. אם נקבל את כולם איך שהם מבלי לשפוט אותם לפי ראיית העולם שלנו, העולם שלנו יהיה בהכרח יותר טוב ומי יודע, אולי נצליח יום אחד לחיות בשלווה בלי מלחמות בזכות זה.
אני יודעת שזה נשמע דמיוני לחלוטין אבל כמו שאמרה מאדם ודרברי בספר "כל הישג היסטורי התחיל כמטרה לא מציאותית,... עתיד משגשג מתבסס תמיד על העבר - ואנו לא יכולות להניח לספק להשתמש בעברנו כבן ערובה..." (עמ' 146) כלומר, אם אנחנו רוצים להגיע לשינוי אמיתי כל אחד צריך לקחת אחריות על המעשים שלו אחרת אנחנו נעמוד במקום ונתן לעבר להחליט בשבילנו איך החיים שלנו ושל הדורות הבאים יראו בעתיד.
בגדול הספר עוסק בנערה צעירה בשם בריסטל אברגרין בת ה-14 שגרה בממלכה הדרומית (העולם הזה מחולק לארבע ממלכות, צפונית, דרומית, מזרחית ומערבית ובניהם שוכן אזור שנקרא בין לבין שהוא בעצם אזור בינלאומי שלאף ממלכה אין סמכות שם), בתור בת, העתיד שצפוי לבריסטל כולל נישואים לגבר כלשהו וטיפול במלאכות הבית השונות. לבנות בממלכה זו אסור ללמוד שם דבר שאינו קשור למלאכות הבית (לבית הספר קוראים 'בית הסםר גבעות-המרכבה לרעיות ואמהות לעתיד') אם תופסים בת קוראת ספר היא נכנסת לכלא ועיסוק בכל מלאכה הינו אסור בעוד לבנים מותר ללמוד באוניברסיטה. לבריסטל יש שני אחים גדולים והיא הכי קטנה. אבא שלה הוא שופט בגבעות-המרכבה (עיר הבירה של הממלכה הדרומית) ואין דבר שהיא יותר אוהבת לעשות מלקרוא ספרים. בריסטל תמיד האמינה "שהיא נועדה לחיות מעבר למגבלות הממלכה שלה. ההישגים שלה יתעלו מעל לצורך בבעל ובילדים, היא תחווה הרפתקאות וחוויות שמעבר לבישול ולניקיון, והיא תזכה לאושר בל ישוער, ממש כמו הדמויות בספרים שלה. בריסטל לא יכלה להסביר הרגישה כך או איך זה יקרה, אבל היא הרגישה זאת בכל לבה. אלא שעד שיגיע היום שבו יתגלה שהיא צודקת, לא הייתה לבריסטל ברירה אלא למלא את התפקיד שהחברה הורתה לה למלא." (עמ' 34). וזאת הייתה אמונה מסוכנת מאוד כי אם יתפסו אותה, (ביחוד אבא שלה) לא ירחמו עליה. לאחר תקרית מאוד לא נעימה עם אבא שלה, וההבנה שהיא עכשיו לא יכולה יותר להשיג ספרים דרך אחיה הצעיר, היא מחליטה לעבוד בתור מנקה בספרייה (אחרי שהיא רואה את השלט דרושה מנקה שבדיוק תלה הספרן מחוץ לספרייה), וכך היא מצליחה לקרוא המון ספרים שעד היום לא היו נגישים בשבילה. ואז יום אחד, היא מגלה חדר סודי בספרייה שבו נמצאים ספרים אסורים שהוחרמו כי הם התנגדו לשלטון (כלומר לשופטים שהיו אלה שקבעו את כל החוקים בממלכה הדרומית על מנת לשמר את כוחם המוחלט באוכלוסייה). אחד הספרים המוחרמים היה "האמת על קסם" וכך היא מגלה שהיא בעצם פיה, יצור של קסם שנולד להורים רגילים לחלוטין. הבעיה הייתה, שבכל הממלכות הקסם היה אסור. בכל שאר הממלכות היו מוציאים מיד להורג כל אדם שהיה לו קשר או התעניין בקסם, ואילו בממלכה הדרומית שלחו אותם "רק" לעבודת פרך ומאסר עולם. לצערה הרבה, היא נתפסת בדיוק כשהיא עושה קסם וכך היא נשלחת למעון 'לולאת המגף המוסד השיקומי לנשים צעירות חסרות שקט' אבל התנאים הנוראים שם לא גורמים לה להישבר, והיא יוצאת להגנתה של החברה היחידה שהיא רכשה שם. אך בדיוק כאשר בעלי המעון רצו להעניש אותה, היא ניצלת על ידי מאדם ורדברי (פיה) שמקימה בית ספר לקסם לילדים בעלי כוחות קסם. וכך לראשונה בחייה חווה בריסטל חופש להיות מי שהיא באמת מבלי לחשוש מהשלכות שונות. היא מכירה חברים חדשים שהופכים למשפחה החדשה שלה והדבר הכי טוב מבחינתה של בריסטל שהם בדיוק כמוה, פיות!
במהלך הספר מאדם ודרברי מלמדת אותם את עקרונות הקסם של הפיות ואיך למצוא אותו בתוכם. אך מידי פעם, היא הייתה נעלמה לכמה ימים בשביל לעזור לחברה טובה שחולה וגרה רחוק. בכל פעם שמאדם ודרברי חזרה היא נראתה פחות ופחות טוב, וזה גרם לבריסטל לחשוב שמשהו לא טוב קורה ושאולי המורה האהובה שלה מסכנת את עצמה במלחמה שמתרחשת בממלכה הצפונית. כאשר מאדם ודרברי נוסעת עוד פעם לבקר את "החברה החולה" שלה, ימים ספורים אחרי שהיא חזרה מהביקור האחרון, מחליטה בריסטל ללכת להציל אותה, וביחד עם חבריה הם יוצאים למסע המסוכן הזה במטרה להציל אותה ואת כל העולם ממלכת השלג, המכשפה הנוראית ששולחת סופות שלג אל כל העולם וכך מקפיאה לאט לאט את העולם.
במהלך הספר בכל פעם שאחד החברים החדשים של בריסטל חווה קשים, בריסטל נמצאת שם בשביל לעודד אותם וכל הזמן בריסטל מאמינה בכוחם של חמלה וטוב לב על מנת לשנות את העולם שמאמין שקסם על כל צורותיו הוא מרושע וחטא נגד האל. אחת הדוגמאות לכל מופיעה בנאום שבריסטל אומרת ללוסי חברתה אחרי שהיא בורחת מבית הספר לקסם בגלל שאחת התלמידות העליבה אותה קשות (כולם כולל לוסי חושבים שהיא מכשפה); "יש לך כל-כך הרבה יותר להציע לעולם! אולי את לא מאמינה בעצמך, אבל אני מאמינה בך מספיק בשביל שתינו! לכן אנחנו עומדות לחזור לבית הספר הזה עכשיו ומיד ולהמשיך בהכשרה שלנו! תפסיקי לרחם על עצמך, תפסיקי להמציא תירוצים, ותעבדי הכי קשה שאת יכולה כדי להיות הפיה שאני יודעת שאת מסוגלת להיות! ואם לאורך הדרך נגלה שאת מכשפה, אז מה? אםאת מכשפה, את תהיי המכשפה הכי טובה שאי-פעם הייתה! את תתעלי על כל המכשפות המכשפתיות ביותר בעולם! אבל אני מבטיחה לך, את לעולם לא תהפכי למפלצת במשמרת שלי! אני תמיד אהיה לצדך כדי להשאיר אותך בתלם ולדאוג שלא תעשי טעויות, כמו שאני עושה עכשיו! (עמ' 264). בשיחה של בריסטל עם מאדם ודרברי בעקבות תקרית אחרת, מאדם ודרברי אומרת לבריסטל "אפשר לאהוב אדם מעבר לשדים הפנימים האוחזים בו, בריסטל, אחרי הכל, הייתה אפשרות שלוסי היא מכשפה, אך זה לא מנע ממך ללכת אחריה אל תוך הבין-לבין. בחרת לאהוב את לוסי בגלל מי שהיא ולא מה שהיא..." (עמ' 304).בקיצור, יש לקבל את החברים שלך בגלל מי שהם ולא בגלל מה שהם.
אחרי שקראתי את הספר, (למרות שבהחלט אפשר לקרוא אותו כספר יחיד כי יש תחושה של סיום בסוף הספר) אני סקרנית לדעת מה עוד קרה לבריסטל ולחבריה בבית הספר לקסם. בייחוד כי נושא השוויון וקבלת האחר קרובים לליבי. אבל גם בגלל שלכריס קולפר יש יכולת לברוא עולמות מעניינים ולכתוב עליהם בצורה כזו שאתה ממש מרגיש חלק מהעולם שהוא יוצר. העלילות שלו תמיד קולחות ולמרות שלכאורה הספר מכוון לילדים, אני חושבת שזה ספר מספיק חשוב שגם מבוגרים ונוער יקראו אותו. בזכות הכתיבה המעניינת של קולפר, הם יהנו ממנו לא פחות מילדים, אבל המסר של הספר יהיה הרבה יותר ברור בעיניהם של מבוגרים מאשר אצל ילדים. ויחד עם זאת, זאת דרך להראות לדור הבא איך אפשר לחיות אחרת. הלוואי שזאת תהיה גם המציאות אצלנו בקרוב.
מקווה שנהניתם, נתראה בפוסט הבא.
שמרית
